רשות מקרקעי ישראל מול הטאבו 

סעיף 7 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969 קובע כי עסקה במקרקעין טעונה רישום בלשכת רישום המקרקעין – הטאבו. 

במדינת ישראל, כ- 93% מהקרקעות נמצאות בבעלותה של המדינה, ולכן כאשר אדם "קונה" מקרקעין הוא למעשה חותם על חוזה חכירה (השכרה לטווח ארוך, לרוב לתקופה של 49 שנים) מול רשות מקרקעי ישראל, כך שהקרקע נותרת למעשה בבעלות המדינה, רשות מקרקעי ישראל או רשות הפיתוח, לפי העניין. זכות החכירה נרשמת בטאבו. 

הרישום בטאבו מהווה למעשה דרך פשוטה לזיהוי נכסים ובעליהם. הוא מאפשר איתור מהיר של בעלי נכס, באופן שמקל על יצירת עסקאות עתידיות ומונע "תאונות משפטיות" – הלא הן עסקאות נוגדות, המפורטות בסעיף 9 לחוק המקרקעין, במסגרתן נמכר נכס כלשהו לשני קונים שונים, תמי לב. 

כאשר מדובר בקרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל, יש צורך ברישום חלוקת קרקע לשם רישום זכות החכירה בטאבו. במידה ועל הקרקע ישנן מספר יחידות דיור, רישום הבעלות מצריך גם רישום צו בית משותף. במדינת ישראל, בנייה בצורת בית משותף היא נפוצה ביותר. 

רשות מקרקעי ישראל מול הטאבו

במידה והחוכר מעונין להעביר את הבעלות בנכס מרשות מקרקעי ישראל אליו, הוא יכול לעשות כן בכפוף לתנאים המפורטים בחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך-1960. בין היתר, יש לרשום בטאבו את הבעלות בנכס על שם החוכר, כאשר יש לצרף לבקשת רישום הבעלות את שטר העסקה (החתום גם ע"י החוכר) וכן הוכחה לתשלום ששולם לרשות. 

הנכסים הראשונים בהם בוצעה העברת בעלות שכזו הם נכסים שבנויים לגובה של 2 קומות לפחות, ובעלי מינימום של 4 דירות (לפחות אחת בכל קומה), הרשומים או ראויים להירשם כבית משותף על פי חוק המקרקעין, שכעת רשומים בטאבו כנכסים בחכירה ובבעלות מלאה של רשות מקרקעי ישראל. 

חוכרי נכסים שענו על הגדרה זו, קיבלו הודעה המצהירה על זכותם להירשם כבעלים בנכס אותו הם חוכרים, וזאת בכפוף להערה הרשומה בספרי המקרקעין בדבר העברת בעלות ל"זרים" (כהגדרתה בחוק מקרקעי ישראל, התשע"א-2011). 

מה קרה החל משנת 2011?

החל משנת 2011, העברת הבעלות הורחבה גם לנכסים שאינם עונים על התנאים לעיל, וזאת בקרקעות רשות הפיתוח ומדינת ישראל, באזורי עדיפות א' ו-ב' ובקו העימות במגרשים עד 3 דונם, ובמרכז הארץ במגרשים עד 280 מ"ר. החל משנת 2013, הקניית הבעלות הורחבה גם לנכסים העונים על הגדרה זו גם באזור המרכז ותל אביב. 

עת שנרשמה בעלות החוכר בטאבו, הוא מתנתק למעשה מרשות מקרקעי ישראל והוא רשאי לעשות בנכס כרצונו וללא אישורה. בין הפעולות שיוכל לעשות החוכר הן העברת זכויות, רישום משכנתא, הוצאת היתרי בנייה, ועוד, וזאת מבלי לשלם לרשות ובאופן יעיל ומהיר. 

יש להדגיש כי הניתוק המוחלט מרשות מקרקעי ישראל נעשית אך ורק לאחר רישום הבעלות בטאבו. מכיוון שתהליך זה לוקח זמן (לעתים גם שנים), יש לשים לב כי במשך הזמן שעד הרישום, החוכר עדיין זקוק לשירותי תחזוקת החוזה ברשות מקרקעי ישראל. 

בעלי זכויות על דירה כחלק מהתחדשות עירונית

מעוניינים בפגישת ייעוץ?