עורך דין במשפט המנהלי

מהו המשפט המנהלי?

תחום המשפט המנהלי מאגד בתוכו עניינים מנהליים הנוגעים לסכסוכים שבין אדם לרשות.

רשות הוגדרה בחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים כ "רשות מרשויות המדינה, רשות מקומית, וכן גופים ואנשים אחרים הממלאים תפקידים ציבוריים על פי דין".

טענותיו של האזרח כלפי  רשות יתבררו לרוב בבתי המשפט לעניינים מנהליים במסגרת שלושה סוגי הליכים שהוגדרו בסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים.

מלבד הליכים אלו בבתי המשפט לעניינים מנהליים, הוקמו בהתאם לדין ערכאות מעין משפטיות, כערכאה בבית משפט השלום, ערכאות אלו נקראות ועדות ערר, שמטרתן לדון בהשגות של האזרח כלפי חיובים של הרשות, למשל ועדות ערר לענייני ארנונה כללית, וועדות ערר לענייני תכנון ובניה וכד'.

ערעור על ועדות ערר מוגש לבית המשפט לעניינים מנהליים בשבתו כבית המשפט המחוזי.

בתי המשפט לעניינים מנהליים:

עד שנחקק בשנת 2000 חוק בתי משפט לעניינים מנהליים, נדון הרוב המכריע של העניינים המנהליים בפני בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ).

מטרתו של החוק היתה, בראש ובראשונה, להסדיר באופן מושכל את חלוקת הסמכויות בין בג"ץ לבין בית המשפט המחוזי, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.

סמכויות בית המשפט לעניינים מנהליים:

סמכותם של בתי המשפט לעניינים מנהליים קבועה בסעיף 5 לחוק בתי משפט לעניינים מנהליים.

בית משפט לעניינים מנהליים מוסמך לדון בשלושה סוגים של הליכים:

עתירה מנהלית, ערעור מנהלי ותובענה מנהלית.

• עתירה מנהלית: עתירות מנהליות עשויות לתקוף החלטות שהתקבלו בענייני חינוך, רישוי עסקים, רשויות מקומיות, תכנון ובניה ועוד. 
• ערעור מנהלי: יוגש ככלל נגד החלטה של גוף מעין שיפוטי, דוגמת החלטה של בית הדין לביקורת משמורת, בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל ועוד. רשימת הגופים מצויה בתוספת השנייה לחוק.
• תובענה מנהלית: תוגש בתביעה לפיצוי שעילתו במכרז, או בתובענה ייצוגית נגד רשות – תביעה לפי סעיף 5(ב)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

מעבר לכך, בתי המשפט לעניינים מנהליים מוסמכים לדון גם בתחומים אחרים, הקבועים בחוקים פרטניים. כך למשל בתי המשפט מוסמכים לדון בערעורי בחירות, בביטול אזרחות לפי סעיף 11 לחוק האזרחות ועוד. חשוב לציין כי הנושאים הנמצאים בסמכותו של בית המשפט המנהלי מתעדכנים מעת לעת.

ההליכים בפני הרשות- חשיבות המועדים להגשת ההליך:

במקרה של מחלוקת בין האזרח לרשות המינהלית, חשוב לפנות לעורך דין משפט מנהלי שמתמחה בתחום והסיבה העיקרית לכך היא המועד הקבוע בדין להגשת הליך משפטי בפני הערכאה המוסמכת לכך. כך לדוגמא, בהתאם לתקנות בית המשפט לעניינים מינהליים, יש להגיש עתירה מינהלית כנגד החלטה של רשות וזאת בתוך 45 יום, מקבלת תשובת הרשות לפניית האזרח.

מקרה נוסף, הוא הגשת השגה או ערר לוועדת הערר לענייני ארנונה כללית, גם במקרה זה קבע המחוקק כי המועד להגשת השגה הינו 60 מקבלת הודעת התשלום והגשת ערר תוך 30 יום ממועד קבלת התשובה להשגה. מועדים דומים ניתן לראות  גם בנושאי תכנון ובניה.

 הסנקציה במקרה של אי עמידה במועדים הקבועים בדין להגשת ההליך בפני הערכאה המוסמכת, יכולה להיות דחיית טענות האזרח על הסף, בשל איחור במועד הגשת ההליך או שיהוי טענת סף נוספת שעומדת בפני הרשות. לכן, במקרה של טענות כנגד פעולות הרשות חייבים לפעול מהר בפניה לערכאה הנכונה, כדי להימנע מדחיית הטענות על הסף. 

חשוב לציין, כי גם אם עמד האזרח או הגוף העותר או המערער, במועדים הקבועים בחוק, עדיין עלול הוא להיות חשוף לטענת "שיהוי" ועל כן, במקרים בהם יש להגיש עתירה או ערעור מינהליים, יש להגישם במהירות הגדולה ביותר האפשרית.

משרד עורכי דין מצנר גולדשטיין (MG) מתמחה בייצוג בפני גופים  ואזרחים בעתירות מנהליות, אם בכל הנוגע לעתירות נגד החלטות ועדות מכרזים של משרדי ממשלה וגופים מנהליים אחרים, ואם בנושאים נוספים. מוזמנים לפנות אלינו ולקבל ייעוץ בכל שאלה בנושא מעורך דין משפט מנהלי מקצועי.